החלטה
בפני בקשת התובע להתיר לו לתקן את כתב התביעה ולצרף חוות דעת עדכנית מטעמו.
התובענה דנן הוגשה ביום 3.1.08 ועילתה תשלום תגמולי ביטוח בשל אבדן כושר בגין תאונה מיום 10.6.94. הנתבעת שילמה לתובע תגמולי ביטוח עד לתאריך 2.11.06 וממועד זה הודיעה לו כי, לטעמה, הוא אינו זכאי עוד לתגמולי ביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה. במסגרת התובענה עתר התובע לתשלום תגמולי הביטוח מתאריך 2.11.06 ועד יום הגשת התביעה.
כעת מבקש התובע לתקן את כתב התביעה כך שתתווסף לתביעה התקופה שמאז הגשת התביעה ועד היום כתקופה נוספת בה הוא זכאי לתגמולי ביטוח. התובע טוען כי מדובר בתיקון טכני ופורמלי ולא בתיקון מהותי, כי מדובר באותן העובדות ובאותה החבות של הנתבעת וכי השינוי המבוקש נוגע רק לעניין היקף הנזק שנגרם לתובע, נזק אשר עדיין לא התגבש במועד הגשת התביעה. נטען כי התיקון יחסוך ניהול הליך נפרד בגין אותה המחלוקת ואותן שאלות עובדתיות ומשפטיות.
בנוסף, מבקש התובע לצרף חוות דעת מעודכנת בתחום רפואת העניים וא.א.ג. התובע טוען כי בעת הגשת התביעה, עקב חסרון כיס, הסתפק בחוות דעת שנערכו לאחר התאונה, בשנת 1995, וכעת הוא מבקש להגיש חוות דעת לגבי מצבו העדכני.
הנתבעת, בתגובתה, מתנגדת לבקשה על שני חלקיה. לעניין תיקון התביעה, טוענת הנתבעת, התביעה התיישנה בכל הנוגע לתקופה שלפני 1.12.08, שלוש שנים לפני הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה. לעניין צירוף חוות דעת, הנתבעת טוענת כי התובע לא הביא ראיות לביסוס טענתו בדבר העדר יכולת כלכלית להגיש חוות דעת מעודכנות עם הגשת התביעה. עוד טוענת הנתבעת כי היעתרות לבקשה תביא לסרבול ההליך ועיכובו, שהרי הנתבעת, מצדה, תהא זכאית להעמיד את התובע לבדיקה נוספת על ידי מומחים מטעמה ויהא צורך אף לעכב את עריכת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי שמונה.
התובע, בתשובתו, מציין, לעניין טענת ההתיישנות, כי אין מדובר בעילת תביעה חדשה אלא בתיקון טכני בלבד המתייחס לעילת התביעה הקיימת. התיקון מתייחס לסכום התביעה והיקף הנזק ואין בו כדי ליצור עילה חדשה. העילה היא אותה העילה – תשלום תגמולי ביטוח בגין קרות מקרה הביטוח. התובע טוען כי הרציונאליים המצדיקים התיישנות אינם חלים בענייננו ואין חשש לפגיעה בהגנת הנתבעת בשל חלוף הזמן, שהרי מדובר בתביעה המתנהלת בבית המשפט כאשר הנתבעת מודעת לטענות התובע עוד מלכתחילה. לעניין צירוף חוות הדעת, מציין התובע, בתחום א.א.ג לא חל שינוי במצבו ולכן לא תוגש חוות דעת עדכנית, אך בתחום העיניים חל שינוי במצב ולכן יש להגיש חוות דעת עדכנית. נטען כי מצבו הרפואי הוא עניין מהותי העומד בבסיס המחלוקת בין הצדדים ויש לאפשר הוספת חוות הדעת לצורך גילוי האמת ועשיית צדק.
לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה, על שני סעיפיה.
תחילה, תיקון כתב התביעה. מלשון תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (ולהלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ובמיוחד כאשר הבקשה הוגשה בשלב קדם המשפט, נעתרים לו ברוחב לב, למעט מקרים חריגים וראה: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, 2007, עמ' 148 והאסמכתאות שם. תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת העילה בעילה אחרת - בדרך כלל לא יאושר. המושג "עילת תביעה" בהקשר זה פורש פרשנות רחבה - עילת התביעה תהא כלל "העסקה או המעשה המובא לדיון", מכלול העובדות מכוחן זכאי התובע להיפרע מהנתבע ומסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה על פיהן הוא מבקש סעד. השאלה אותה יש לבחון היא אם מדובר באותה המחלוקת או במחלוקת שונה לחלוטין בין הצדדים (גורן, שם, עמ' 150; י' זוסמן סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 133, 337 ואילך). כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, במשמעות הרחבה של מונח זה, גישת בית המשפט לבקשת התיקון תהא ליברלית.
אכן, שיקול רלוונטי בהחלטה אם להתיר תיקון של כתב התביעה הוא שאלת הנזק או העוול, שאינו ניתן לפיצוי בהוצאות, לצד שכנגד, אם יותר התיקון. שיקול זה מתעורר גם בקשר לשאלת ההתיישנות, מקום בו אם היה מדובר בתביעה חדשה, הייתה עומדת לנתבע טענת התיישנות. עם זאת, ההלכה בעניין זה היא כי "כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם נשתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע- אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות" וראה: ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160; ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126; רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל (21.3.06); זוסמן, שם, עמ' 353; גורן, שם, עמ' 153; ז' יהודאי דיני ההתיישנות בישראל, כרך א', 1991, עמ' 120 - 128 .
בענייננו – אני סבורה כי למרות שתשלום תגמולי ביטוח בגין אי כושר היא עילה אשר במהותה מתחדשת מידי חודש, שהרי בכל חודש נבחן מחדש מצבו הרפואי של המבוטח, עדיין, לצורך בחינת האפשרות לתקן את כתב התביעה לגבי סכומים הנתבעים לגבי העבר, ניתן לומר כי מדובר באותה העילה במשמעות הרחבה של מונח זה. מדובר באותה מסכת עובדות, כאשר רק תקופות אי הכושר הנטענות הן שונות. המחלוקת היא אותה המחלוקת, השאלה הבסיסית היא זהה – האם התובע סבל מאבדן כושר כמשמעות מונח זה בפוליסה. מרכיבי היסוד של העילה המקורית הם אותם המרכיבים גם בתיקון המבוקש. בירור השאלות השנויות במחלוקת והראיות הדרושות לבירורן לא ישתנה עקב תיקון כתב התביעה. גם לא ניתן לומר כי הגנת הנתבעת עשויה להתקפח בהגנתה אם יאושר התיקון. אין מדובר בטענות מפתיעות, לכן לא הייתה הנתבעת מודעת מראש, אלא בטענות שנטענו עוד מראשית ההליך. החבות הנטענת כלפי הנתבעת היא אותה החבות, כאשר מבוקש להוסיף תקופה נוספת של אי כושר, תקופה אשר נולדה לאחר הגשת התביעה המקורית, על בסיס אותן העובדות ואותן הטענות. איני רואה הצדקה לא לאשר התיקון המבוקש ולאפשר בירור יעיל ומאוחד של כל השאלות שבמחלוקת.
באשר להוספת חוות דעת מעודכנת בתחום רפואת העיניים – מצבו הרפואי של התובע הוא נושא מהותי במסגרת המחלוקות בין הצדדים ואני סבורה כי ראוי שמצבו הרפואי המעודכן יעמוד בפני בית המשפט. התיק עדיין בשלבי קדם משפט ואין מניעה לאפשר התיקון, כאשר הנתבעת תהא רשאית אף היא להגיש חוות דעת משלימה.
לאור כלל האמור, אני מקבלת את הבקשה.
התובע יגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 15 ימים. אין צורך בצירוף נספחים אשר כבר צורפו לכתב התביעה המקורי. לכתב התביעה המתוקן תצורף חוות דעת מעודכנת בתחום רפואת העיניים. הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן בהתאם לתקנות ולצרף חוות דעת משלימה מטעמה בתחום רפואת העיניים בתוך 30 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן. בשלב זה ועד לקבלת חוות הדעת מטעם שני הצדדים המומחה בתחום הרפואה התעסוקתית מטעם בית המשפט ישהה את עריכת חוות דעתו.
התובע ידאג להשלמת האגרה על פי סכום התביעה בכתב התביעה המתוקן.
ניתנה היום, ח' שבט תשע"ב, 01 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.